מוסמכים ומוסמכות יקרים, חברי הסגל, מרצים מצטיינים, משפחות הבוגרים ואורחים יקרים
למדתם הרבה והתנסיתם בפעם הראשונה בחוויה של לעשות מחקר. בתסכול, בקושי, בהתמודדות עם הלא מודע, בהתרגשות של הגילוי ובהצלחה. אבל הדבר החשוב ביותר שאני מקווה שלמדתם אצלנו הוא לדעת להעריך ולבקר. אני מקווה שכולכם כאן טעמתם מעץ הדעת במובן שלמדתם להבחין בין טוב לרע לא רק במובן המוסרי, אלא גם במובן הערכי, בין מדע טוב למדע רע ורעוע, בין הוכחה לבין טענה, בין תיאוריה לדמגוגיה, בין האמת למשאלות לב ובין עובדות לאמונות. (בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה, בין אבולוציה למיתולוגיה, ובין פסיכולוגיה לפאראפסיכולוגיה.) החכמה להבדיל בין טענה שבנויה על יסודות איתנים לבין השערות ומגדלים פורחים באוויר הוא הדבר החשוב ביותר וגם הקשה ביותר שניסינו ללמד אתכם. העובדות האמונות והמניפולציות של מחר לא יהיו העובדות האמונות והמניפולציות של היום. אני מקווה שנתנו לכם את הכלים לדעת להבחין בין זה לזה.
עלו והצליחו.
יוני 2007
