The hate poem “Der Judenturm” appeared on the 30 April 1933 in the Leipziger Tageszeitung. It is directed at Hans Kroch (1887 Leipzig-1970 Jerusalem) a Jewish banker. Although his name is not explicitly mentioned in the poem, there is no doubt that he is the target: The tower in the title refers to the highest building in Leipzig known as the Kroch Hochhaus which was the Kroch bank building. The second line in the poem “Ein reicher Jude wie heist er doch” rhymes nicely with Kroch.
I have translated the original German poem into English and both original and translation are given below. The translation is not verbatim, since I wanted to preserve the tempo and rhymes of the original. However, I did make the effort to keep the translation faithful to the spirit of the original. The poem refers to images on a frieze displayed at the front of the Kroch bank, shown between the English and German version.
The tower of the Jew
Once upon a time, there was
A rich Jew, everybody knows;
He built a huge tower
For us all to admire.
These were bad times for us all
But the Jew, he had a ball,
The tower, clear as broad daylight
Was the Jew’s display of might;
With money made from petty haggling
The Jew mocked all those struggling;
With cunning slyness and deceit
He put subversive artwork into concrete:
The mighty hand the hammer swings
Production lines and sickle sings.
Is this indeed just mere chance
That we can see a Soviet stance?
Star, hammer and sickle tightly flank
The tower of a Jewish bank.
On the right, Isaac the boy
His father, his knife, what a ploy
A bloody story with a ram
Is depicted in this frame
Next scene: A Jew relaxing in a boat
with Jewish beard just like a goat.
The boat and Jew idly sail
As German oarsmen beat the trail
Full of smugness is the fat Jew
Sipping bottles of fresh dew:
A master of a German land
With the steering in his hand.
Bathing both in sun and gold
Pleases him and makes him bold:
The Soviet Star, high in the sky,
Points the way to the Jewish eye
On the tower, two lions stand
Holding a ball in their hands
Fearful and frightening with greed
With claws that can make you bleed
Full of arrogance and of pride
The Jew has Judah on his side
Full of greed and of ambition
The Judean tower has a mission
And the writing on the wall
Wraps it up and says it all
All the harvest and the dues
Feed the fat and greedy Jews
The vine above, it is well known
A symbol of the Jewish throne
The beloved German oak
On the treetop eagles croak
Why Jew, my nest is broke
Youthful blacksmith at the anvil
With a workload he can’t hope to fulfill
Omnia vincit labor
A Soviet star in galore
With a red sign behind
The meaning is easy to find
»Work will always win«,
The Jew says with a grin,
A Jew with two left hands
You Goyim, I have plans
I reap, Yahweh be my witness,
The fruits of your Goyim fitness.
Der Judenturm
Es war einmal, wisst ihr es noch
Ein reicher Jude wie heist er doch?
Der lies sich einen Turm erbauen
Die ganze Stadt soll danach schauen
In jener Zeit ging’s uns nicht gut,
in Stadt und Land spreizt sich der Jud’,
der Turm, heut merkt’s ein jeder wohl
er war der Juden Macht Symbol,
das mit errafftem Schachergel
ein Jud’ zum Hohn uns hingestellt
Mit arger List und schlau bedacht
ist dort ein Bildwerk angebracht:
Den Hammer schwingt die starke Hand
Die Sichel schmiedend, werkgewand
ist’s Zufall oder Absicht wohl,
daß hier des Sowjetstaat’s Symbol.
Stern, Hammer, Sichel eng vereint
an diesem Judenturm erscheint
Dort recht der Knabe mit dem sack,
auch er front für das Judenpack
Als Schächter ist der Jude bekannt
Erkennt ihr, was am linken rand
Der bildwerks als bedeutung habe
Der wider um mit ihm der knabe
Ein Jud sitzt faul in einem Kahn
mitt Judenbart und im Kaftan
und Kahn und Jud’ wird fortbewegt
von einem deutschen Ruderknecht.
Der Jud’ mit eitlem Wohlgefallen,
bläht sich auf einem Wasserballen.
Er dünkt sich Herr im deutschen Land
und hält das Steuer in der Hand.
Die Sonne als des Gold’s Symbol,
strahlt ihm zunächst, das tut ihm wohl.
Den Sowjetstern, links überm Kahn,
steuert der Jud’ als Richtpunkt an.
Am Turme aber oben steh’n
zwei Löwen, greulich anzuseh’n,
die sehr gierig und verwegen
Die Klaue auf die Kugel legen.
Dem Löwen gleich in seiner Kraft
stellt sich gern dar die Judenschaft.
Der Löwe Juda langgeschweift,
voll Gier die ganze Welt ergreift.
Am Judenturme haben unten
wir viel Symbolisches gefunden
und lessen jetzt die Schrift, gemach,
ganz oben unter’m flachen Dach.
Die schwere Wolke voller regen
bringt nur dem fetten Jude segen
Der rebstock ist set alter zeit
Das fruchtsymbol der judenheit
Se sehr wie ihn hier fruchtgeschwellt
Der deutsche eiche is gefallt
Der adler sitzt auf ihrem rest
Mit ihrem wipfel barst ein nest
Der Jude hat doch nie gesast
In seiner fron der Knecht dort maht
Am Amboß dort der junge Schmied
ist auch ein Fronknecht, wie man sieht
Omnia vincit labor
und einen Sowjetstern davor
das selbe rote Zeichen hinten
die Deutung ist nicht schwer zu finden
Frei übertragen, jeden Falles:
»Die Arbeit überwindet alles«,
Der Jud’ ist als Ansteller groß,
Er hat zwei linke Hände bloß.
Er denkt bei sich, solang ihr schafft,
Ihr Gojim, spar ich meine Kraft.
Ich aber ernte, Jahwe weiß es,
Die Früchte eures Arbeitsfleißes.
פרופ. בועז סנגרו כתב בהארץ מאמר דעה משעשע מבחינה לוגית בכך שהוא מסנגר על קריטריונים אתים שלפיהם כתב הסניגוריה הוא עצמו הפרה של כללי האתיקה שהוא דוגל בהם. יתר על כן, הוא טוען בשבחו של מסמך שאינו אתי לפי הקריטריונים של עצמו.
ההגדרה של פעילות אקדמית במסמך כשר כוללת (סעיף ב) : “כל פעילות של חבר סגל במוסד להשכלה גבוהה, מחוץ למסגרת אותו מוסד שבה הסגל האקדמי מציג את עצמו בתור שכזה”. המאמר של פרופ סנגרו מסתיים בחתימה שמציינת כי הוא מלמד במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ולכן לפי הגדרות של פעילות אקדמית סעיף ב החתימה מגדירה את המאמר בעיתון הארץ כפעילות אקדמית.
ההגדרה של פעילות פוליטית בסעיף ג של מסמך כשר קובעת שכל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית, בזיקה ברורה למפלגה היא בהגדרה, פעילות פוליטית.
כיון שמסמך כשר הינו מסמך שנמצא במחלוקת ציבורית, בזיקה ברורה לשר החינוך יוזם המסמך, ומפלגתו, הבית היהודי, שהוא עומד בראשה, התמיכה של פרופ סנגרו במסמך במאמרו בעיתון הארץ היא פעילות פוליטית.
המאמר של פרופ סנגרו מערב לכן פעילות אקדמית בפעילות פוליטית.
לפי סעיף 12 הקובע כללי התנהלות של חברי הסגל מחוץ לקמפוס היה על פרופ סנגרו לציין שאין זיקה בין פעילותו הפוליטית למוסד או היחידה אליה הוא משתייך. פרופ. סנגרו לא עשה כן, והוא בחזקת מי שעבר על התקנון האתי.
מאותן סיבות, פרופסור אסא כשר חיבר מסמך וקבע כללים אתים שהוא לא עומד בהם בעצמו.
כיון שאין לי שום רצון ועניין לציית לקריטריונים של פרופ כשר אני כן אציין שאני פרופסור אמריטוס בטכניון ולא אטרח לציין שהכתוב למעלה אינו מיצג את הטכניון או הפקולטה לפיזיקה בטכניון, ביתי במשך 35 שנה.
בוגרים ובוגרות יקרים, חברי הסגל, משפחות הבוגרים ואורחים יקרים
אתם דור המחר. אתם תעצבו את העתיד, את המדע את המדינה ואת העולם. העולם שלכם יהיה אחר מהעולם שאנחנו, המורים שלכם, מכירים. למרות שאיני יודע כיצד יראה העולם בעוד עשר שנים, אני יודע בביטחון גמור, שגם בדור של ילדיכם ילמדו את המכניקה של ניוטון, את האלקטורדינמיקה של מכסוול, את המכניקה הקוונטית של שרודינגר והיזנברג ואת תורת היחסות של איינשטין. גם אם יהיו מהפכות במדע, ואני מקווה שיהיו, הפיסיקה שלמדתם לא תהפוך ללא רלוונטית. היא תהיה קירוב של תורה מדויקת יותר ושלמה יותר שכנראה גם היא לא תהיה המילה האחרונה. הפיסיקה חותרת לשלמות אבל עושה זאת בהדרגה.
מטען נוסף שאתם נושאים היום, חשוב לא פחות. מעט אנשים יכולים להגיד שהם ניסו להבין את תורת היחסות ומתי מעט גם הצליחו. אתם, התמודדתם עם תורת היחסות, פתרתם תרגילים וחידות, בניתם ופרקתם פרדוכסים, ועמדתם בהצלחה במבחנים תובעניים. ולא רק בתורת היחסות. במכאניקה, בחשמל, ובתורת הקוונטים. אתם מתי מעט שנכנסו לפרדס הסוד של הטבע, התמודדתם עם האתגרים האינטלקטואלים העמוקים ביותר שרוח האדם יצרה. עברתם בשלוש שנים מפרכות, בעבודה קשה, ולילות לבנים, דרך שמיטב המוחות של האנושות, סללו במשך 300 השנים האחרונות. זה לא היה קל, אבל זה כדאי. וזה לתמיד. ואני מקווה שבין שאר הדברים שרכשתם בטכניון ואולי החשוב ביותר, הוא בטחון עצמי בכוחכם ואמונה בעצמכם.
הטבע, וכנראה גם גנים , טובים העניקו לכם כישרון לאוריינות טכנית ומתמטית. מספרים, גרפים ומשואות מדברים אליכם, ולא מפחידים אתכם. אתם דוברים שפה שתאפשר לכם להתמודד עם אתגרים אינטלקטואלים, אתגרים של יצירה ושל הגשמה עצמית. הידע שרכשתם כאן, הביטחון בכוחכם ויכולתכם, והכישרון הם משולש הכוחות שילוו אתכם בהתמודדות עם המחר, עלו והצליחו.
נתניהו טוען שהמהומות אוקטובר האחרונות ניזונות מתעמולה שקרית: למדינת ישראל אין שום מזימה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. ליבוי האש נעשה במזיד על ידי התנועה האסלמית והרשות הפלסטינאית ומוזן משנאת ישראל.
כל תעמולה, אפילו שקרית, צריכה גרעין של אמת ויש יותר מגרעין בטענה הפלסטינאית. בממשלת ישראל יושב שר, אורי אריאל, שטוען בריש גלי ולדעתי במידה רבה של צדק, שזכותו של כל יהודי להתפלל בכל מקום שיחפוץ בו. צריך, הוא טוען, להרשות ליהודים להתפלל בהר הבית. אורי אריאל, שר בממשלת ישראל, הוא בפירוש בעד שינוי הסטטוס קוו בהר הבית. הוא לא היחיד שחושב כך. גם יהודה גליק וחבורת נאמני הר הבית חושבים כך ויש להם לא מעט תומכים בליכוד ובבית היהודי. מירי רגב כבר אמרתי? מטעם זה אי אפשר להגיד שהטענה שממשלת ישראל מבקשת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית הוא שקר שאין לו רגליים. יש בממשלת ישראל לפחות שר אחד שמבקש לשנות את הסטטוס קוו.
שינוי זוחל של הסטטוס קוו מלווה בחמדנות טריטוריאלית הם, מאז 1967, מפת הדרכים של המדיניות הישראלית. יותר משאורי אריאל ויהודה גליק רוצים להתפלל על הר הבית הם רוצים להראות בעלות: להתנדנד ולהתעטף בטלית. לכשיגשימו את הפגנת הבעלות הראשונית הזאת הממשלה תתגייס לשמור על דריסת הרגל הטריטוריאלית: הסטטוס קוו החדש לא יחזור להיות הסטטוס קוו אנטה. בקלות רבה נסביר לידידינו האירופים והאמריקנים מדוע הסטטוס קוו החדש ממש את עיקרון חופש הפולחן. וכשיבוא הרגע המתאים, בצעד קליל נפקיע את ההבית מידי הווקף, ונארגן חלוקת זמנים צודקת ושוויונית בין תפילות היהודים והמוסלמים בהר הבית. זה תרחיש מדומיין אבל לא מופרך. כך קרה במערת המכפלה: עד 1935 הורשו יהודים להיכנס עד למדרגה השביעית, ב 1968 הפקיעה ישראל את מערה מידי הקאדי של חברון והרשתה ליהודים להתפלל רק בשעות מסוימות. החל מ 1975 הוסרו ההגבלות על תפילת יהודים והיום המערה מחולקת כמקום תפילה בין יהודים למוסלמים.
מדינת ישראל משקיעה משאבים בתכנון בית המקדש השלישי. מכון המקדש שבראשו עומד הרב ישראל אריאל נהנה מתקציב שנתי של כארבעה מיליון שח. זה אינו מכון מחקר אקדמי אלא מכון שמטרתו לבנות ולהכשיר את הכלים להקמת בית המקדש השלישי. המכון עשיר דיו כדי לממן הסעות של תלמידים לימי ביקורים. הוא מקבל תקציבים ממשרדי ממשלה שונים ביניהם משרד המדע ומשרד התרבות והספורט. הוא גם זוכה לעידודו של ממשרד הביטחון שמקציב לו תקנים של שירות לאומי.
זה לא המוסד היחידי שעסוק במימוש ההערכות להקמת בית המקדש השלישי. והוא גם לא המוסד היחידי שזוכה לתמיכה ממשלתית למטרה ראויה זו. יש הרבה כאלה. אסתפק בעוד דוגמה אחת. בישוב כרמי צור ששייך למועצת גוש עציון, גוש שמעלה על נס את העובדה שהוא בלב הקונסנזוס הישראלי, נמצא הכולל “בית הבחירה” . יש בכולל 15 אברכים שעסוקים בליבון דיני בית המקדש ודנים בשאלה המרתקת איך מזים דם של קורבנות על קרנות המזבח. תנחשו מי ממן אותם.
אז אדוני ראש הממשלה איפה יבנו את בית המקדש השלישי שאת התוכנית שלו אתה מממן? בשינקין? במאדים? אני מאמין לך שאתה לא מתכנן לבנות את בית המקדש בקדנציה הנוכחית. אבל קשה לי להאמין לך שאתה וממשלת ישראל לא תקפצו על ההזדמנות הראשונה שתאפשר לכם לשנות, קצת, את הסטטוס קוו בהר הבית. סיפוח זוחל היא אסטרטגיה שעבדה היטב עד היום. ואם אני, יהודי אפילו נימול, ישראלי, דור שני לפליטי שואה, מ”פ בדימוס פרופסור בטכניון, חילוני שמאלני ועוכר ישראל על פי הבנתך, לא מאמין לך, אז שאבו מאזן יאמין ?
דאע”ש שואף להחזיר את האסלם למאה השביעית לספירה. השר אורי אריאל ויהודה גליק והרב אריאלי וחבר מרעיהם היהודיסטים קוראים להחזיר את היהדות למאה התשיעית לפני הספירה. קטאר וערב הסעודית ממנים את דאע”ש וממשלת ישראל ממנת את תמונת הראי היהודיסטית שלהם. על אלה ואלה עיני בוכייה.
It is a pleasure and honor to deliver the laudatio for Professor Joshua Zak, the 2014 Wigner medal Laureate.
As I will recount below, besides Joshua’s scientific achievements, there has been a thread through much of his life connecting him to the person implicitly also honored at this ceremony, Eugene Wigner. But before I get serious let me mention one tiny strand of that thread. For many years, when I was on the faculty of the Technion, Joshua’s office was down the hall from mine and we’d often chat in front of the blackboard. He would ask me some “simple” question, as if I were the real authority. So I’d give him the benefit of my thoughts, but then he’d have one “little” question, and pretty soon my glib answer was completely unraveled and I’d appreciate that there was a really deep issue involved. Now I ask those of you who knew Wigner: is this man his disciple or not?
Let me begin then with Joshua’s personal history.
Joshua Zak was born in 1929 in Wilno, Poland, now Vilnius, capital of Lithuania, where he went to a Hebrew grammar school. The Molotov-Ribbentrop pact of 1939 partitioned Poland between Germany and the USSR. Teaching Hebrew was forbidden once the Red army took over in Wilno, and the 10 year old Joshua switched to Yiddish. He was 12 when the German army invaded Vilnius and for the next two years Joshua lived in Vilnius Ghetto (1941-1943). At age 14 he was taken to a labor camp in Estonia and at 15 to the Stutthof concentration camp (1944-1945). At 16 he participated in the Death Marches from Stutthof to the West. While still 16 he was liberated by the Red Army, only to be drafted into that same army for the next for 3 years (until April 1948).
At age 19 Joshua returned to Vilnius and resumed his schooling. Two years later he graduated from high school with a silver medal. He then went on to study physics in the University of Vilnius,
In 1950 the Korean war started and Joshua was again drafted into the Red Army. He was on the train to go to war, when he heard his name on the loudspeaker. He was taken off the train and allowed to resume his studies. Whence this miracle? It was the successful intervention of his brother, Benzion, who later became a well known physician in Tel Aviv.
The interest of Joshua in group theory started early. As a an undergraduate he studied Wigner’s book on symmetries in German, since the English or Russian translations of the book were yet to be made. You can now count how many languages Joshua speaks.
In 1953 Joshua won the championship of Lithuania in 1000m singles in kayaking.
In 1955 Joshua got his Master’s degree from the University of Vilnius and applied to the Graduate School of Gertsen University in Leningrad. In the Soviet Union after graduating one had to perform 3 years of national service, and Joshua was assigned to a military school in the Latvian Republic. He was relieved from this obligation by being accepted as a graduate student in the group of Professor Lev Emanuilovich Gurevich. A second miracle.
The third miracle was the political upheavals in Poland and the rise of Gomulka in 1956. Among the reforms Gomulka introduced was allowing Jews born in Poland to emigrate to Israel. This was done partly to relieve anti-semitic pressures in Poland. Joshua and his two brothers seized the opportunity and in March 1957 moved to Warsaw, where Joshua worked in a book store for 9 months. He and his brothers arrived in Haifa, Israel in December 1957 and Joshua became a graduate student of Professor Nathan Rosen, the R of EPR, at the Technion.
Nathan Rosen was mostly interested in general relativity while Joshua was wanted to apply group theory to solid state physics. So Joshua was on his own and as a topic for his thesis he chose: Irreducible Representations of non-Symmorphic Space Groups. There was nobody in the Technion for Joshua to consult with, but he did have Giulio Raccah, at the Hebrew University in Jerusalem with whom he would consult on a weekly basis. Joshua finished his Ph.D. thesis in 1960 with George Koster of MIT as referee.
When Wigner visited Israel for the first time, he also visited the Physics Department at the Technion. It was a small department and Rosen introduced all its members to Wigner. When Joshua’s turn came Wigner asked him what was the subject of his thesis. Joshua told him. Wigner’s reaction was, “Oh really, I had a student, Frederick Seitz, who also did some work on representations of Space Groups.” It was well known that after Seitz there was very little left to do in this field.
In 1961 Benjamin Lax, Director of the National Magnet Laboratory (NML) at MIT, invited Joshua for the academic year 1963-64. It was at there that Joshua discovered the Magnetic Translation Group. He then returned to the Technion as a faculty member, where he has remained ever since. In 1967 Joshua was invited again to MIT as visiting professor. During that year he discovered the kq-representation, a.k.a., the Zak Transform. The Zak phase was invented at the Technion in 1989.
Let me now turn to the scientific side, with a short description of Zak’s main discoveries.
First the kq-representation. Weyl recognized that the canonical commutation relations between position and momentum cannot be implemented by finite dimensional matrices: P and Q are necessarily unbounded operators. As we all know, Q can be implemented as multiplication by the coordinate on the line and P as a first order differential operator. By a theorem of Stone and von Neumann all other representations of the canonical commutation relations are unitarily related to this one. For example, the momentum representation, where P is a multiplication and Q a first order differential operator is unitarily equivalent by the Fourier transform. The kq representation is a representation of the canonical commutation relations which maintains the P Q symmetry. Actually, kq is a one parameter family of representations parameterized by a period: The q of the kq is associate with the position Q modulo the period and the k is associated with P modulo the dual period in momentum space. The two periods define a lattice in phase space whose area is one Planck unit. In the kq representation both P and Q are first order differential operators acting on functions on a compact two dimensional cell in phase space. The boundary conditions need to be twisted so that P and Q are self-adjoint and have the correct spectrum.
The kq representations are universal, and like the position representation, can be used to study any quantum problem. However, it is naturally tailored to situations with discrete translational symmetry where the Schroedinger equation retains its form as a differential operator, rather than a pseudo-differntial operator. The kq-representation has the Bloch theorem built in and gives elegant proofs of fundamental results in the dynamics of Bloch electrons. It also has applications to condensed matter physics and to signal processing. Google gives more than 640,000 entries under the entry “Zak transform.” It is recognized by Mathematica, Wolfram alpha, and Matlab. Its implementation was granted US patent in 2012 [YOSSI, IS THIS THE PATENT I’VE ATTACHED] and books have been written about it.
The magnetic translation group: Emmy Noether taught us that each continuous symmetry in the Lagrangian implies a conservation law. Bloch then found that in quantum mechanics the discrete symmetry of translations also leads to a conserved momentum. An interesting situation arises when translations in different directions fail to commute. This happens for translations in phase space, but, surprisingly, it can also happen for translations in coordinate space in the presence of a constant magnetic field. Since the vector potential associated with a homogenous magnetic field is a linear function, it is translation invariant up to a gauge transformation. The magnetic translations introduced by Zak are translations accompanied by a gauge transformation. They do not commute in general but rather satisfy the same Weyl algebra as translation in phase space. This observation is fundamental to the modern theory of the quantum Hall effect and is at the roots of Chern-Simons theory. Another important application is to periodic Schroedinger operators with a magnetic field and in particular the Hofstadter model where the symmetry and spectral properties are sensitive to the rationality of flux per unit cell. When Joshua studied this problem in the 1960’s it looked like a mathematical delicacy, with little relation to observable physical phenomena. Fifty years later, experimental work on the quantum Hall effect demonstrate this sensitivity to the flux. This work now has the fetching name, “Moire butterflies” (see Dean et al, Nature 2013).
The Zak phase: In 2005 Kane and Mele discovered that there are distinct topological classes of insulators labeled by integers. These phases are characterized by non-dissipative chiral edge currents. The subject of topological insulators is arguably one of the hottest topics in condensed matter physics today. The Zak phase, which Joshua found in 1989, is the one-dimensional granddaddy of topological insulators: It associates a parity index with insulators in one dimension. (There are no edge currents in one dimension, unfortunately). The Zak phase is a close relative of the Mead-Truhlar phase in the adiabatic pseudo-rotations of molecules. The Zak phase has been measured in recent experiments by Immanuel Bloch (Max Planck Inst.) and E. Demler (Harvard) on cold atoms.
This brings my laudatio to its end. Eugene Wigner was the scientific hero of Joshua Zak. If Wigner could be watching this ceremony, I am sure he would be pleased to see his disciple, Joshua Zak, honored with the medal that bears his name.
Larry Schulman, who delivered the Laudatio on the 16 July 2014 in Gehnt, and me
