A Hate Poem
The hate poem “Der Judenturm” appeared on the 30 April 1933 in the Leipziger Tageszeitung. It is directed at Hans Kroch (1887 Leipzig-1970 Jerusalem) a Jewish banker. Although his name is not explicitly mentioned in the poem, there is no doubt that he is the target: The tower in the title refers to the highest building in Leipzig known as the Kroch Hochhaus which was the Kroch bank building. The second line in the poem “Ein reicher Jude wie heist er doch” rhymes nicely with Kroch.
I have translated the original German poem into English and both original and translation are given below. The translation is not verbatim, since I wanted to preserve the tempo and rhymes of the original. However, I did make the effort to keep the translation faithful to the spirit of the original. The poem refers to images on a frieze displayed at the front of the Kroch bank, shown between the English and German version.
Uzy fest
מבין בחרסים
מומחה באפסים
סדר שת בתוהו
גם הגרעין שלו הוא
וגם בגיל שבעים
פורה כמו עול ימים
מזל טוב
Barry Simon 70 Fest, Montreal August 2016
A bushy unkempt beard
a big man I once feared
The small mischievous smile
Reassured me for a while
The twinkle in the eye
The gift you can’t deny
a polymath with style
Prodigious and agile
Sometimes rough, always busy
Doing so much ain’t so easy
Books prized far and near
Hey Kohelleth did you hear?
With those handy boxing gloves
epsilon delta that he loves
Quick mind, razor sharp
Elegance that fills the heart
H index One O Four
Precious few have such a score
Articles in hundreds students in tons
Is there just one Barry or multiple clones?
A yarmulke, a Jew
the fastest mind I knew
Haredi and liberal
Abstract and corporeal
Time has come to slow a bit
Look back with pride at all you did
Daf Yomi is yours to relish
With Hevrusa that you cherish
שביליסטים
יש לנו שביל
מנגב עד גליל
ויש גם צועדים
עם רוח נעורים
כמעט חצי עברנו
עדיין לא נשברנו
קרמנו ידידות
פרחה גם חברות
שנה עומדה בפתח
עם ציפייה ומתח
עם תקוה לטוב
וחוויות לרוב
ג.
שיר לגבריאלה
אחת ואין דומה לה
אוהבת אחראית
ואבן התשתית
תשע וחמישים
עברו ביעף שנים
לי שלושים ושבע
שנים של חום וצבע
בנינו משפחה
וילדים שלושה
זכינו בעוד שניים
ונכד עם שיניים
הקן שמתרוקן
הבעל מזדקן
האמא ששוכחת
האח שאין לו נחת
מנגד יש שמחות
הסל עמוס פירות
קורא לך גלפגוס
אולי טיול ללגוס
מוקפת חברים
ושביל של אתגרים
קולגות תלמידים
וגם מטופלים
תורנות ראשון
חיוך של עומרון
שמחות עומדות בפתח
שלוה במקום המתח
לסבתא צעירה
ואמא עטורה
המחר שלך
האוהבים אותך
כל כך כל כך
יונתן
יונתן
על חוט ליבי משוח
ערגה וקורת רוח
כמו תרנגול נפוח
גאה עד יום יפוח
שילב הילוך גבוה
מצערת ומנוע
אויר פסגות לגמוע
ומוזיקה לשמוע
בציפור של עשת
רודף אחרי הקשת
מרחבי הרשת
צפונות לך לוחשת
כבר לא ירוק לא בוסר
ולא בשיא הכושר
כבר לא דקיק כתפר
פרס כנפיו כנשר
עטוף באהבה
של נפש אהובה
החום והקרבה
הקושי התקווה
מקלדת והשלח
ובקנה יש פרח
גם שלוה גם מתח
עשור חדש בפתח
אלזי
עומר
מעין וניר
- 1
- 2