בוגרים ובוגרות יקרים, חברי הסגל, משפחות הבוגרים ואורחים יקרים
איני יודע כמה אתם, בוגרים ובוגרות, מתרגשים. חלקכם יותר חלקכם פחות וחלקכם אולי בכלל לא. אני לא זוכר אם התרגשתי. כנראה שלא. הייתי בזמן הטכס בחול ואמי קבלה עבורי את התעודה. אבל היום, כדיקן יש לי חוויה מתקנת, ואני מתרגש יחד אתכם, ואולי יותר מכם, באיחור של 35 שנה. אני סמוך ובטוח שההורים שלכם מתרגשים, ואפילו מאד וכנראה, כמוני, יותר מכם. לפעמים חלקנו מצליחים לחוות את התחנות החשובות בחיים למלא עומקן לא כשהן קורות לנו, אלא דווקא מאוחר יותר, בדור ההמשך, עם הבנים והתלמידים. יחד ואולי גם קצת במקום הבנים והבנות התלמידים והתלמידות שלנו. יש חוויות שצריך להתבגר כדי לא להתבייש ולחוות אותן.
אני רוצה להגיד כמה מילים על המשמעות להיות פיסיקאי. הרבה אנשים משכילים בחברה המודרנית יודעים לזהות וחלקם אפילו לצטט את הנוסחה המפורסמת של אינשטיין,
E=mc2
אבל גם אלה שיודעים לצטט אותה לא ממש מבינים מה היא אומרת ומה משמעותה. ובכלל, מעט מאד אנשים יכולים להגיד שהם ניסו להבין את תורת היחסות ומתי מעט מהם גם הצליחו. אתם, לא רק שהתמודדתם עם תורת היחסות, אפילו פתרתם תרגילים וחידות, בניתם ופרקתם פרדוכסים, ועמדתם בהצלחה במבחנים תובעניים. ולא רק בתורת היחסות. במכאניקה, בחשמל, ובתורת הקוונטים. אתם מתי מעט שנכנסו לפרדס הסוד של הטבע, התמודדתם עם האתגרים האינטלקטואלים העמוקים ביותר שרוח האדם יצרה. עברתם בשלוש שנים של מפרכות, בעבודה קשה, ולילות לבנים, דרך שמיטב המוחות של האנושות, ניוטון, מכסוול, איינשטין, בוהר, שרדינגר והיזנברג סללו במשך 300 השנים האחרונות. זה לא היה קל, אבל זה כדאי. וזה לתמיד.
פיסיקה היא אתגר ענק. היא דורשת דמיון, קפדנות ונוקדנות, התמדה ובטחון עצמי. ראש של מהנדס ולב של משורר. אתם שהתמודדתם, ספגתם והפנמתם את העקרונות שלמדתם כאן, אין מוכנים מכם לעמוד ולהתמודד עם אתגרים אינטלקטואלים, אתגרים של יצירה ושל הגשמה עצמית שהחיים יעמידו בפניכם. הביטחון העצמי בכוחכם ובעצמכם, בטחון שאתם ראויים לו היום הוא השריון האמיתי שאנו מעניקים לכם להתמודד עם המחר,
עלו והצליחו.
יוני 2007
